פסק-דין בתיק ת"ט 6206-08-07

בפני תביעה בעילה שטרית שהגיש הבנק - התובע נגד הנתבע לפירעון שיקים בהם הוא אוחז, ואשר נמשכו מחשבונו של הנתבע לפקודת חברת "אר.אס.אס.די למסחר בע"מ" [להלן: " החברה למסחר"]. ההליכים בתיק החלו בשני שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ בנתניה בתיק הוצל"פ 1610956073 על סך 60,000 ש"ח כל שיק שזמן פירעונם 25/5/07. הוגשה התנגדות והתיק הועבר לדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בעפולה. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ הוגשו בקשות להגדלת הקרן ולביצוע 6 שיקים נוספים: שיק על סך 60,000 ש"ח זמן פירעון 20/6/07; שיק על סך 60,000 ש"ח זמן פירעון 25/6/07; שיק על סך 10,000 ש"ח זמן פירעון 31/6/07; שיק על סך 45,000 ש"ח זמן פירעון 31/6/07; שיק על סך 57,250 ש"ח זמן פירעון 20/7/07; שיק על סך 57,250 ש"ח זמן פירעון 25/7/07.

למען הסר ספק, קבעה הרשמת בהחלטתה שההחלטה בבר"ל מתייחסת לכל השיקים האמורים. על כן, פס"ד זה יתייחס לכל השיקים שהוגשו במסגרת תיק ההוצל"פ.

הנתבע שניהל עסק למכירת מוצרי חשמל בכפר איכסאל, נהג לרכוש סחורה מהחברה למסחר שבבעלות ובהנהלת מר סלימאן דיאב [להלן: " דיאב"]. בבקשת הרשות להתגונן טען הנתבע כי בשנת 2003 פנה אליו דיאב וביקש ממנו שימסור לידיו שיקים ובהם סכומים ותאריכי פירעון כדי שהוא יוכל להפקידם בחשבונות הבנק של החברה למטרת ניהול אשראי בבנק. הנתבע הסכים, לאחר היסוס, ומסר לו שיקים רבים בסכומים של מאות אלפי שקלים. דיאב היה דואג למסור לו בתוך זמן סביר מזומנים או המחאות המשוכות מחשבון החברה למסחר תמורת אותם שיקים, כך שיהיה כיסוי לשיקים שמשך ומסר לדיאב. כך נהגו במשך שנים, עד שהחברה למסחר קרסה בשנת 2007 וניתן נגדה צו פירוק.

הנתבע טוען כי לא קיבל תמורה עבור שיקים אלה. לפיכך, מדובר בכישלון תמורה מלא והשיקים סוחרו לתובע לאחר כישלון התמורה המלא.

ב"כ התובע ויתר על חקירה נגדית של הנתבע במסגרת הבר"ל והצדדים הגישו סיכומים בהליך בפני כב' הרשמת.

כב' הרשמת קיבלה את בקשת הנתבע באופן חלקי ונתנה לו רשות להתגונן רק בטענה של כישלון תמורה מלא והטענה שהשיקים סוחרו לתובע לאחר כישלון תמורה מלא, בציינה כי נתבע המבקש להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי האוחז בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו היה נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעימו התקשר.הגנה זו פוגמת לכאורה את זכות הקניין בשטר וכוחה טוב גם נגד צד ג'. על צד ג' להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטרות.

מאידך גיסא, דחתה הרשמת את טענת הנתבע בדבר חוזה למראית עין, חוזה בלתי חוקי ומסירת ההמחאות בכפייה. כמו כן, דחתה כב' הרשמת את טענתו של הנתבע כי השיקים נמסרו לצורך קבלת מסגרת אשראי אבל בלי כוונה לסחרם,  בנימוק שטענה זו איננה ברורה כלל וכלל, שכן איך יתכן לקבל מסגרת אשראי עבור שיקים אם לא יסוחרו לידי התובע. מה גם שעל גבי השיקים לא צוינה כל הגבלת סחרות.

על החלטתה זו של כב' הרשמת הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי הנתבע. הצדדים הגיעו להסכמה והגישו הודעה מוסכמת לפיה הערעור יתקבל כך שתינתן לנתבע רשות להתגונן בכל הטענות שהעלה בהתנגדות. הסכמה זו קיבלה תוקף של ה פס"ד על ידי כב' השופטת שאדן ביום 16/9/08.

דיון :

מטעם התובע העידה הגב' איילת אילן- לנדס, אשר שימשה בתקופה הרלוונטית כפקידת אשראי בסניף הבנק התובע. בסעיף 3 לתצהירה פירטה העדה רשימה של 12 שיקים שהבנק אוחז, המשוכים כולם מחשבונו של הנתבע. שני השיקים הראשונים הם השיקים שהוגשו בתחילה להוצל"פ, 5 שיקים נוספים שצורפו כפי שפורט לעיל, וכן 5 שיקים נוספים שטרם צורפו לתיק לפי הפירוט דלהלן:

שיק על סך 52,500 ש"ח ז"פ 20/8/07,

שיק על סך 50,000 ש"ח ז"פ  30/8/08,

שיק על סך 55,500 ש"ח ז"פ 10/9/07,

שיק על סך 55,000 ש"ח ז"פ 20/9/07,

שיק על סך 60,000 ש"ח ז"פ 20/6/07.

[צילומי השיקים וגב השיקים צורפו כנספחים א/1 - א/12].

על פי עדותה של עדת התביעה, הסבה החברה למסחר לתובע את השיקים האמורים בתאריכים 24/10/06, 20/11/06, 22/11/06, 29/11/06, 20/12/06, 21/2/07, 27/2/07, 21/3/07, 25/4/07 ואלה הופקדו לחשבונה של החברה למסחר -  חשבון מס' 409-692123, בחשבון שהיא מנהלת אצל התובע. תאריכים אלה מפורטים בחותמת של הבנק על גבי השיקים תוך פירוט מועד הסבתם לתובע.

החברה למסחר ניהלה חשבון על פי התנאים שבחוזה שצורף כנספח ב' לתצהיר, שבו ניתנה לתובע זכות חזקה ו/או קיזוז ו/או עיכבון ו/או משכון בדרגה ראשונה של כל השיקים ו/או השטרות שיופקדו בחשבון הלקוח ו/או ימסרו לתובע לניכיון ו/או לביטחון ו/או למשמרת ו/או לגוביינא ו/או בכל אופן אחר [סעיף 4.5 לנספח ב'].

בנוסף לכך, קיים לטובת התובע שעבוד על כל השיקים וכל המסמכים הסחירים שבחשבון וזאת על יסוד אגרת חוב שנעשתה בין הבנק לבין החברה למסחר ביום 1/12/05 [נספחים ג', ד' ו -ה'].